נוהל הטיפול בבקשה של עולה לדרכון נוסף (דרכון שני או יותר) לאחר שקיבל דרכון ראשון

  1. כללי:
    1. נוהל זה מתייחס לבקשות של עולים שקיבלו אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות לדרכון נוסף (שני או יותר).
    2. החוק ודברי הסבר
      1. בתיקון תשע"ז – 2017 לחוק הדרכונים נקבע בסעיף 6 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסרב השר לתת דרכון ראשון למי שקיבל את אזרחותו לפי סעיף 2 לחוק האזרחות התשי"ב-1952 ,בשל כך בלבד שטרם השתקע בישראל.
      2. ובסעיף 4(א) לחוק הדרכונים, נקבע: תקופת תוקפו של דרכון היא עשר שנים מיום שניתן, ואולם אזרח ישראלי שלא השתקע בישראל רשאי השר להעניק לו דרכון לתקופה הקצרה מעשר שנים או תעודת מעבר; השר רשאי להורות על הנפקת דרכון מסוים או סוג מסוים של דרכונים, לתקופה קצרה מעשר שנים.
    3. לנוכח תיקון החוק, עולה חדש שעלה לרשאי לקבל דרכון ראשון, אולם ככל שקיבל דרכון ראשון, והוא מבקש לקבל דרכון נוסף, הרי שיש לפעול בהתאם לסעיף 4(א) לחוק הדרכונים, ולבדוק זכאותו בהתאם למועד הגשת הבקשה ומידת ההשתקעות בארץ.
    4. ההחלטה על מתן דרכון נוסף לאחר קבלת הדרכון הראשון, תוקף הדרכון או מתן תעודת מעבר במקום דרכון לאומי, תיבחן במקרים הבאים:
      1. מי שעלה וטרם חלפה שנה מיום העליה.
      2. מי שעלה לארץ וחלפה שנה מיום העליה אך טרם חלפו מחמש שנים מיום העליה.
      3. מי שעלה לארץ וחלפו מעל חמש שנים מיום שעלה.
    5. השתקעות בישראל (במידה ועונה על אחד מהקריטריונים הבאים):
      1. בהתאם למדיניות שננקטה לאורך שנים, הימצאות ומגורים בישראל, כמופט להלן:
        1. בשנה הראשונה לעליה - השתקעות ומגורים בישראל לפחות של 75% בשנה הראשונה מיום העליה.
        2. עולים שחלפה שנה מיום עלייתם אך טרם חלפו 5 שנים מיום עלייתם - השתקעות ומגורים בישראל לפחות של 75% מהמזמן מיום העליה.
        3. עולים שחלפו חמש שנים מיום העליה - השתקעות ומגורים בישראל לפחות של 36 חודשים מתוך 60 חודשים.
      2. הימצאות, השתקעות ומגורים של בני משפחה מקרבה ראשונה (בן/בת זוג וילדים קטינים אזרחים ישראליים) בהתאם לאמור בסעיף 1.5.1 ,בארץ שעלו יחד או בסמיכות למבקש, כאשר המבקש עצמו אינו מקיים תנאים אלו כיוון שעבודתו ופרנסת המשפחה בחו"ל
    6. להלן פירוט תוקף הדרכון הנוסף (הדרכון השני וכו') או תוקף תעודת המעבר שיינתן לעולים חדשים בהתאם למועד הגשתם מיום העליה והשתקעותם בישראל בתקופה זו:
      1. עולה שטרם חלפה שנה מיום העליה - ככל שהשתקעו בארץ מיום העליה (בדיקת ההשתקעות בהתאם למפורט בסעיף 1.5 לעיל), יקבלו דרכון לשנה ואסמכתא 51 ,אולם, עולים שמתברר כי לא השתקעו בארץ מיום עלייתם יקבלו תעודת מעבר לחמש שנים ואסמכתא 69.
      2. עולים שחלפה שנה מיום עלייתם אך טרם חלפו 5 שנים מיום העליה, ככל שהשתקעו בארץ מיום עלייתם (בדיקת ההשתקעות בהתאם למפורט בסעיף 1.5 לעיל), יקבלו דרכון לחמש שנים ואסמכתא 69 ,אולם, עולים שמתברר כי לא השתקעו בארץ מיום עלייתם יקבלו תעודת מעבר לחמש שנים ואסמכתא 69 .
      3. בקשות של עולים שחלפו חמש שנים מיום העליה ואותו עולה השתקע בארץ (בדיקת ההשתקעות בהתאם למפורט סעיף 1.5 להלן), ניתן לנפק דרכון רגיל ובתוקף של 10 שנים ולרשום בגיליון רישום כי "נבדקה השתקעות, נמצא כי השתקע בארץ וזכאי לדרכון רגיל", אולם, עולים שמתברר כי לא השתקעו בארץ מיום העליה יקבלו תעודת מעבר לחמש שנים ואסמכתא 69.
      4. במקרה והעולה עומד בתנאי האמור לפי סעיף 1.5.2 ,ככל שטרם חלפה שנה מיום העליה יש לנפק דרכון לשנה ואסמכתא 51 ,אולם, אם חלפה שנה מיום שעלה, יש לנפק דרכון בתוקף לחמש שנים ואסמכתא 69.
    7. הכללים האמורים לעיל חלים על קטינים ובגירים כאחד.
    8. תשומת לב, כי תוקף הדרכון הביומטרי שיינתן בהתאם להסכמת האזרח לשמירת תמונות טביעות האצבע במאגר הביומטרי, תקפים גם על הנחיה זו, ובמקרים בהם זכאי העולה לדרכון ל-10 שנים אך אינו מסכים לשמירת תמונות טביעות האצבע במאגר הביומטרי, יש לנפק דרכון לחמש שנים.
    9. עולה שחלפו מעל חמש שנים מיום שעלה וזכאי לדרכון לתוקף של עשר שנים לאחר שהוכיח השתקעות, יש לרשום המידע בגיליון הרישום, כדי שבבקשה נוספת לדרכון יהיה ברור שזכאי לדרכון ללא צורך בבדיקת השתקעות.
    10. בכל מקרה שעולה מקבל דרכון בתוקף לשנה או לחמש שנים, יש להסביר ולהדריך את העולה, כי דרכון זה ניתן לו בהתאם לחוק, וככל שישתקע בארץ בעתיד יוכל להגיש ולקבל דרכון נוסף בהתאם להשתקעותו, אולם, אם יתברר כי לא השתקע בארץ יקבל תעודת מעבר במקום דרכון לאומי.
    11. נוהל זה מפרט את הזכאות לדרכון ותוקפו, הכללים לגבי אופן הגשת הבקשה, אופן הטיפול, בדיקות בקובץ, ביצוע שאלון אימות, הרכשה ביומטרית ומשלוח הדרכון בהתאם לנהלים הבאים:
      1. נוהל הטיפול בבקשה לדרכון ראשון / תעודת מעבר ראשונה לבגיר מספר 3.2.0001
      2. נוהל הטיפול בבקשה לדרכון / תעודת מעבר לקטין מספר 3.2.0002
      3. נוהל הטיפול בקבלת בקשה למסמך נסיעה ביומטרי מספר 3.2.0010
  2. מטרת הנוהל:

    לקבוע את השיטה לטיפול בבקשות עולים חדשים לקבלת דרכון נוסף לאחר קבלת דרכון ראשון במקרים הבאים:

    1. טרם חלפה שנה מיום העליה.
    2. חלפה מעל שנה אך טרם חלפו חמש שנים מיום העליה.
    3. חלפו מעל חמש שנים מיום העליה.
  3. תנאים ודרישות:

    על מגיש הבקשה לקיים את התנאים הבאים:

    1. בבקשה עבור בגיר בהתאם לתנאים ודרישות בנהלים: 3.2.0001 ו- 3.2.0010.
    2. בבקשה עבור קטין בהתאם לתנאים ודרישות בנהלים: 3.2.0002 ו- 3.2.0010.
    3. בבקשה עבור מי שמונה לו אפוטרופוס בהתאם לתנאים ודרישות בנהלים: 3.2.0001, 3.2.0002 ו- 3.2.0010.
    4. תשלום אגרה - השירות כרוך בתשלום אגרה, כפי שמפורט בלוח אגרות.
  4. הליך הטיפול:
    1. עובד הרשות מקבל הבקשה יבדוק את הפרטים והמסמכים המצורפים לבקשה, ויוודא שהמבקש ממלא את כל התנאים.
    2. עובד הרשות יזהה את המבקש בוודאות מול תעודת הזהות, התמונות והמסמכים הנוספים שצירף לבקשתו, כפי שמפורט בנוהל דרכון ראשון מס' 3.2.0001, נוהל דרכון לקטין מספר 3.2.0002, ונוהל בקשה למסמך נסיעה ביומטרי מספר 3.2.0010.
    3. עובד הרשות יבדוק במערכת הממוחשבת ויוודא שתאריך ההנפקה הרשום בתעודת הזהות זהה לתאריך ההנפקה הרשום ברשומת המבקש (כמפורט בנהלים לעיל).
    4. בקשה לדרכון נוסף (שני או יותר) של עולה הנמצא בארץ פחות משנה
      1. בהתאם להחלטת שר הפנים תוקף הדרכון הראשון הניתן לעולה הינו לשנה, במקרים בהם מוגשת בקשה לדרכון שני כאשר טרם חלפה שנה מיום שעלה:
        1. ככל שהעולה השתקע בארץ - שהה בארץ מתוך השנה הראשונה שמיום העליה עד למועד הבקשה לפחות 75% מהזמן ניתן לנפק דרכון בתוקף לשנה ואסמכתא 51.
        2. ככל שלא עמד בתנאי ההשתקעות האמור לעיל יקבל תעודת מעבר במקום דרכון לאומי בתוקף לחמש שנים ואסמכתא 69.
      2. עובד הרשות יסביר לעולה להגיש בקשה לדרכון לאומי או לתעודת מעבר בהתאם לזכאותו, ייאשר הבקשה, ויפעל בהתאם לנהלים האמורים לעיל.
      3. בכל מקרה שהעולה מקבל דרכון בתוקף לשנה או תעודת מעבר, יש להסביר לו, כי ככל שישתקע בארץ בעתיד יוכל לקבל דרכון נוסף, אולם, אם יתברר כי לא משתקע בארץ יקבל תעודת מעבר במקום דרכון לאומי.
      4. במידה והעולה הזכאי לקבל דרכון מעוניין לקבל תעודת מעבר במקום דרכון לאומי, יש לאשר בקשתו ולפעול בהתאם לנוהל הטיפול בבקשה לתעודת מעבר מספר 3.2.0005.
    5. בקשה לדרכון נוסף (שני או יותר) של עולה הנמצא בארץ מעל שנה אך פחות מחמש שנים
      1. בהתאם לסעיף 4(א) חוק הדרכונים, זכאות העולה לקבלת דרכון נוסף (שני או יותר) ותוקף הדרכון בהתאם להשתקעות העולה בארץ מיום העליה.
        1. ככל שהעולה השתקע בארץ - שהה בארץ מיום העליה עד למועד הבקשה לפחות 75% מהזמן ניתן לנפק דרכון בתוקף לחמש שנים ואסמכתא 69.
        2. ככל שלא עמד בתנאי ההשתקעות האמור לעיל יקבל תעודת מעבר במקום דרכון לאומי בתוקף לחמש שנים ואסמכתא 69.
      2. עובד הרשות יסביר לעולה להגיש בקשה לדרכון לאומי או לתעודת מעבר בהתאם לזכאותו, ייאשר הבקשה, ויפעל בהתאם לנהלים האמורים לעיל.
      3. בכל מקרה שהעולה מקבל דרכון בתוקף לחמש שנים או תעודת מעבר, יש להסביר לו, כי ככל שישתקע בארץ בעתיד יוכל לקבל דרכון נוסף, אולם, אם יתברר כי לא משתקע בארץ יקבל תעודת מעבר במקום דרכון לאומי.
      4. במידה והעולה הזכאי לקבל דרכון מעוניין לקבל תעודת מעבר במקום דרכון לאומי, יש לאשר בקשתו ולפעול בהתאם לנוהל הטיפול בבקשה לתעודת מעבר מספר 3.2.0005.
    6. בקשה לדרכון לדרכון נוסף (שני או יותר) של עולה שחלפו מעל חמש שנים לעלייתו
      1. בהתאם לסעיף 4(א) חוק הדרכונים, זכאות העולה לקבלת דרכון נוסף (שני או יותר) ותוקף הדרכון בהתאם להשתקעות העולה בארץ מיום העליה, תוקף הדרכון נקבע בהתאם למידת השתקעותו בארץ, אולם, עולה שחלפו חמש שנים והשתקע בארץ ניתן לנפק לו דרכון רגיל לעשר שנים.
      2. עובד הרשות יבדוק השתקעותו של המבקש בהתאם לסעיף 1.5 לעיל, נמצא כי השתקע בארץ:
        1. ינפק דרכון לעשר שנים (בהתאם להיותו בגיר והסכמתו לשמירת טביעות האצבע במאגר הביומטרי, ראה נוהל 3.2.0010).
        2. ירשום המידע בגיליון הרישום, על-מנת שבעת שיגיש בקשה נוספת לדרכון, תאושר בקשתו ללא צורך בבדיקה חוזרת של השתקעות.
      3. נמצא כי לא השתקע בארץ:
        1. ינפק תעודת מעבר במקום דרכון לאומי בתוקף לחמש שנים ואסמכתא 69.
        2. ירשום המידע בגיליון הרישום, על-מנת שבעת שיגיש בבקשה נוספת לדרכון, תבוצע בדיקה חוזרת של השתקעותו בארץ לצורך החלטה לגבי סוג המסמך הבא ותוקפו.
      4. בכל מקרה שהעולה זכאי לקבל תעודת מעבר, יש להסביר לו, כי ככל שישתקע בארץ בעתיד יוכל לקבל דרכון, אולם, אם יתברר כי לא משתקע בארץ יקבל תעודת מעבר במקום דרכון לאומי.
      5. במידה והעולה הזכאי לקבל דרכון מעוניין לקבל תעודת מעבר במקום דרכון לאומי, יש לאשר בקשתו ולפעול בהתאם לנוהל הקשה לתעודת מעבר מספר 3.2.0005.
    7. לאחר שהוחלט על הנפקת דרכון או תעודת מעבר במקום דרכון לאומי, על עובד הרשות מקבל הבקשה לבצע:
      1. יש להיכנס לשירות דרכונים במערכת הממוחשבת להנפקת דרכון.
      2. יש לוודא שאין הגבלה כלשהי (רמ"ד) למתן השירות. במידה ויש הגבלה יש לפנות לאגף מרשם וביומטרי לבירור סיבת ההגבלה בטרם קבלת הבקשה ולפעול בהתאם להנחיות.
      3. הפקיד יוודא שהתושב לא רשום בסטטוס נפטר, רשום כמי שנמצא בחו"ל, במידה וכן, יש לפעול בהתאם לנוהל טיפול בסטטוס.
      4. באם הכתובת שונתה יש לבצע את השינוי/תיקון בהתאם לנוהל עדכון מען/כתובת מספר 2.13.0001.
    8. עובד הרשות יעדכן בחוצץ מסמכי נסיעה במערכת הממוחשבת הנפקת דרכון או תעודת מעבר במקום דרכון לאומי בהתאם לזכאות המבקש.
    9. לאחר ביצוע כל האמור בסעיפים 4.1 עד 4.8 יש להנפיק את הדרכון או את תעודת המעבר, לתייק את טופס הבקשה לדרכון / תעודת מעבר יחד עם כל הבקשות לדרכונים.
    10. מסמך הנסיעה יישלח למבקש לאחר ניפוקו בדואר רשום עפ"י המען הרשום בקובץ מרשם האוכלוסין או עפ"י הכתובת למשלוח דואר שלו.
  5. החוק וסעיפיו:
    1. חוק הדרכונים תשי"ב-1952.
    2. תקנות הדרכונים התש"ם – 1980.
    3. סעיפים 2(ב)(1), 2(ב)(4), 2(ג)(2) לחוק האזרחות תשי"ב-1952.
  6. נספחים:
    1. בקשה לדרכון / תעודת מעבר ביומטריים (דר/41).
    2. כתב אישור הסכמה לבגיר (מר/38).
    3. כתב אישור והסכמה לקטין (מר/39).
    4. רשימת האסמכתאות ותוקף דרכון (דר/24).
    5. רשימת האסמכתאות ותוקף תמבד"ל (דר/25).

https://www.gov.il/BlobFolder/policy/piba_policy_129/he/3.3.0003.pdf